הטיילת העילית ברובע ה – 12

את הטיילת העילית (promenande plantee) גיליתי כמה שבועות לאחר שעברתי לדירתי ברו ד'רויי ברובע ה-12.
כל היום התעסקתי באוכל ולכן רציתי למצוא מקום בו אוכל ללכת הליכה ספורטיבית בלי הגירויים של הרחוב שהיו רבים ומגוונים:
פה חנות בגדים מהממת, שם חנות עתיקות. כאן חנות ספרים מרתקת ושם קונדיטוריה מפתה. הדבר היחיד שיכול היה להרזות מההליכה ברחובות פריז, היה חשבון הבנק שלי.

 
חברה המליצה לי על הטיילת העילית שנמצאת במרחק של 2 דקות מהבית, כמה קילומטרים של הליכה מעל רחובות פריז עד לבסטיליה. היא רק לא סיפרה שכשחוזרים הביתה מתחת לטיילת (כי הרי משעמם לחזור באותה הדרך), עוברים בפסאג' יוקרתי ומשגע. חנות של רהיטי רטרו משופצים, חנות של תחפושות תיאטרון, תכשיטים מהממים, כלי מטבח מפתים או מטריות ישנו כאלה עם ידיות מגולפות. והכל במחיר של רו בונפרט או של ככר מלכי ישראל…

 
ובכל זאת, הייתי יוצאת לי מספר פעמים בשבוע להליכה נמרצת שהייתה מסתיימת באיזה פטיסרי במארה (מה אפשר לעשות, הייתי בפריז…) או בשוק יום ראשון בבסטיליה.
עונות השנה התחלפו, הטיילת פשטה ולבשה צורה וצבעים שונים כל פעם שעליתי עליה. בשבוע האחרון שלי בפריז, כשנפרדתי מהמקומות האהובים עלי, עלתה בי המחשבה שהייתי צריכה לצלם במועד ובמיקום קבוע, את הטיילת. ממש כמו בסרט "עישון". הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה שאגור בפריז לתקופה ארוכה אעשה את זה.

 

הבטחתי ולכן אקיים!